לא מעט שנים שאני קורא ובודק עבודות שכתבו סטודנטים, וכמדומני ראיתי שתיים או שלוש עבודות שנכתבו בעברית סבירה. אני אומר במכוון: סבירה, לא רהוטה. בהתחלה הייתי די בהלם — איך זה הגיוני שעולה חדש, שלמד עברית כשפה זרה, מלמד סטודנטים צברים את שפת אמם? לאט לאט התרגלתי. נא לא להתייחס לדבריי כאל חוצפה שבחוצפה, אך אני טוען שהסטודנט הישראלי המצוי אינו יודע להביע את מחשבותיו בלשון העברית. בשל כך מצאתי לנכון לכתוב כאן טקסט קצר שבו אתאר את הכללים שלדעתי יכולים לעזור לכתוב בעברית הולמת יותר.
הסתייגות: שמעתי פעמים רבות שהעברית שלי גבוהה מדי ולא תמיד מובנת לסטודנטים. חוץ מזה, יש לי מבטא ואוצר המילים שלי מוגבל. ואני גם מכניס המון אנלוגיות השאולות ישירות מהשפות הזרות, בעיקר מהרוסית ומהאנגלית - וזה לא תמיד מובן מבחינת דובר העברית. אני מצטער על כך, אך כנראה כבר לא אצליח לשנות זאת. על כן, נא לא להתייחס לכתוב מטה כאל תיאור של העברית שלי. כאן אני מתאר את הלשון האידיאלית, בעוד אני עצמי רחוק נורא מכל אידיאל.
אנסה להביע את הדברים בצורת עשרת הדיברות של הכתיבה האקדמית. אני מודע לכך שלעיתים הם יתנגשו עם הדרישות המופיעות בספרים רבים. ובכל זאת אנסה.
הדיברה הראשונה — מחק כל מילה שאינה מוסיפה מידע
הטקסט חייב להיות חסכוני. כל מילה חייבת להביע מחשבה. אם במשפט יש מילים שניתן לוותר עליהן, ותרו עליהן. עליכם לסחוט את המים מן הטקסט עד כמה שניתן.
לפני: במסגרת הניסוי שבוצע ניתן היה לראות כי קיימת השפעה מסוימת של הטמפרטורה על התרחשות התהליך.
אחרי: הטמפרטורה משפיעה על התהליך.
הדיברה השנייה — משפט אחד מביא רעיון אחד
משפטים קצרים וברורים עדיפים בדרך כלל על משפטים ארוכים בעלי תחביר מורכב. אם כתבת משפט ארוך, חשוב אם עדיף לחלקו לכמה משפטים קצרים.
לפני: הדוגמה חוממה במשך שעתיים ולאחר מכן בוצעה בדיקת קשיות אשר הראתה עלייה משמעותית בערכים ולכן ניתן להסיק שהתהליך היה יעיל.
אחרי: הדוגמה חוממה במשך שעתיים. לאחר מכן נמדדה קשיותה. הקשיות עלתה באופן משמעותי. לכן ניתן להסיק שהתהליך היה יעיל.
הדיברה השלישית — אם אפשר להשתמש בפועל, השתמש בו
שמות פעולה מסרבלים את המשפט; פועל ישיר חוסך מילים ומחדד את הפעולה.
לפני: בוצע מעקב אחר המדידה.
אחרי: עקבנו אחר המדידה.
לפני: נעשתה הפרדה של התערובת לרכיביה.
אחרי: הפרדנו את התערובת לרכיביה.
הדיברה הרביעית — מילים פשוטות עדיפות
לפני: נצפתה אינדיקציה לקיומה של השפעה.
אחרי: נצפתה השפעה.
לפני: התבצעה אופטימיזציה של הפרמטרים של התהליך.
אחרי: שיפרנו את תנאי התהליך.
הדיברה החמישית — אל תסתתר מאחורי הסביל
אף שכמעט בכל ספר על כתיבה אקדמית בעברית כתוב שעדיף הסביל, זה לא מדויק. אכן יש מקרים שבהם הסביל עדיף. אך בכל פעם שאתם יכולים להביע את התצפית או את הדעה שלכם, עשו זאת בצורה פעילה ולא בסבילה.
לפני: בוצעה בדיקה ונמצא כי קיימת קורוזיה.
אחרי: הבדיקה הראתה סימני קורוזיה.
הדיברה השישית — תאר את המציאות, לא את מה שניתן לראות
לפני: ניתן לראות כי הטמפרטורה משפיעה על קצב התגובה.
אחרי: הטמפרטורה משפיעה על קצב התגובה.
הדיברה השביעית — מספרים עדיפים על מלל, גרף עדיף על טבלה
אין להביא טבלאות גדולות, כי עיני הקורא הולכות בהן לאיבוד. לעומת זאת גרף מראה בבירור את המגמות ומדבר בעד עצמו. באותו אופן, עדיף להביא משוואה או מספר מאשר לתאר אותם במלל רב.
לפני: נצפתה עלייה משמעותית מאוד בקשיות.
אחרי: הקשיות עלתה מ-120 HV ל-180 HV.
הדיברה השמינית — כל פסקה מוקדשת לרעיון כללי אחד
לכל פסקה צריך להיות רעיון מרכזי אחד. ברגע שהרעיון משתנה, עדיף לפתוח פסקה חדשה. פסקה מוצלחת נבנית לפי התבנית: טענה, הסבר, דוגמה או נתון, מסקנה.
הדיברה התשיעית — הקורא אינו טלפת
אל תניחו שהקורא יודע הכול. טרחו להביא נימוקים, דוגמאות והוכחות.
לפני: התוצאות היו טובות.
אחרי: כפי שאראה להלן, התוצאות תואמות את התחזית התיאורטית.
הדיברה העשירית — ערוך את הטקסט לפני ההגשה
קראו את הטקסט ושאלו את עצמכם:
- האם אפשר למחוק מילים או ביטויים?
- האם אפשר לקצר משפטים?
- האם כל פסקה נחוצה והגיונית?
- האם כל מסקנה מבוססת על נתונים?
- האם אדם שאינו אני יבין את מה שכתבתי?
דוגמת טקסט מסכמת
לפני: במסגרת העבודה הנוכחית בוצע ניסוי אשר מטרתו הייתה בחינת השפעת הטמפרטורה על התהליך. מן התוצאות שהתקבלו ניתן לראות כי קיימת השפעה מסוימת של הטמפרטורה על התהליך הנבדק, כאשר ככל שהטמפרטורה הייתה גבוהה יותר התקבלו תוצאות טובות יותר.
אחרי: מטרת הניסוי הייתה לבדוק את השפעת הטמפרטורה על התהליך. העלאת הטמפרטורה שיפרה את התוצאות: ככל שהטמפרטורה הייתה גבוהה יותר, כך התקבלו תוצאות טובות יותר.
